Nachliel Selavan

לפרשת דברים תשפ”ד מי לא אוהב גלידה בקיץ? ובכלל, בתשעת הימים, כשבאמת חם, והרבה נוהגים שלא לאכול בשר או לשתות יין. גלידה אפשר לאכול כל היום. ואולי אפילו…בלילה, כמו יעקב

לפרשת מטות תשפ”ד החיסול של בכירי חמאס וחיזבאללה הוביל לתגובות מעורבות, לפחות אם נשפוט לפי הממים שצצים ברשת: מצד אחד “בִּנְפֹ֣ל אֹֽ֭ויִבְךָ אַל־תִּשְׂמָ֑ח וּ֝בִכָּשְׁלֹ֗ו אַל־יָגֵ֥ל לִבֶּֽךָ” (משלי כד, יז). מצד

לפרשת פנחס תשפ”ד למה סיפורים פופולריים מסתיימים בנקודה “הם חיו באושר ועושר”, בלי לראות את ה”אושר ועושר?” ראשית – מי באמת חי באושר ועושר? רוב בני האדם חיו בעוני וסבל,

לפרשת בלק תשפ”ד מי ניצח במלחמה? אם מישהו ישאל אתכם “מי ניצח במלחמת יום כיפור?”, תוכלו לענות ללא ספק שישראל ניצחו את מצרים וסוריה. אבל אם תגיעו למוזיאון של המלחמה

לפרשת חקת תשפ”ד נחשים משחקים תפקיד חשוב בתודעה האנושית. זה בא לידיי ביטוי בסיפורים מתרבויות שונות מכל העולם. בתרבויות של המזרח הקדום – בבל, כנען, ומצרים; בתרבויות יוון, בסין, הודו,

לפרשת קרח תשפ”ד רעש תקשורתי! חדשות מטלטלות! תגליות מרעישות! רעידות אדמה הן מאורע מטלטל, משהו שמשנה את הסדר הטבעי, שמכריח אותנו להתייחס ולהגיב. המילה העתיקה לרעידת אדמה היא רַעַשׁ, כמו

לפרשת שלח תשפ”ד נניח שאתם חוקרים או בלשים מהעתיד, ומצאתם פקק שעם עם הלוגו של יקבי כרמל (לשעבר כרמל מזרחי). איזה מסקנות ניתן להסיק על יושבי הארץ הזו, מניתוח של

לפרשת בהעלותך תשפ”ד הכה את המומחה: איך מגלים זיוף? מטבע עבודתי עם תנ”ך וארכיאולוגיה, זה קורה לי הרבה: אני מקבל פניות עם ‘תגליות’ של מגילה יהודית עתיקה, מטבעות, קמעות ועוד.

לפרשת נשא תשפ”ד ברכת כהנים מוזכרת בפרשת נשא. לרגל הפרשה ומקוצר הזמן אני מציין בקצרה שני סוגי ממצאים הקשורים לכהנים, מתקופת בית ראשון, ומסוף בית שני עד התקופה הביזנטית. הראשון