…וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י…
שמות יא, ב
זה לא קרה כמו שתכננתי. ת׳כלס, מי תכנן את מה שקורה לנו עכשיו? אז אילתרתי
התכנית שלי היתה לסיים את שנה״ל בישיבה תיכונית ׳מגן דוד׳, ולהעביר עוד כמה סיורים במוזיאון המטרופוליטן, ואז להתקפל ולחזור ארצה באמצע יולי, ואז לפרסם את העניין. אבל זה כ״כ לא משנה עכשיו
וכן – בכוונתי לחזור וללמד ולהדריך במוזיאונים בארה״ב בהמשך, אני רק מעביר את מרכז החיים שלי לארץ
הקורונה שינתה לכולנו את התכניות: בית הספר נסגר, המוזיאונים נסגרו, ובאמת שלא היה לי רצון להיתקע בדירה שלי בברוקלין לחודשים הבאים, אז עליתי על טיסה וחזרתי ארצה מוקדם משחשבתי. בידוד שמידוד, העיקר אני בבית
חזרתי מוקדם משחשבתי, ויש כ״כ הרבה לעשות! חיברתי אתמול את המספר הישראלי הישן שלי (ואורנג׳ בכלל כבר לא בארץ!), מתכנן אתר חדש, פותח עסק בארץ, מחפש תעסוקה לשנה הבאה. כל כך הרבה לוגיסטיקה! אבל שוב, זה לא משנה – אני בבית
אני מאמין שאכתוב על זה עוד בעתיד, ויש מה לפרסם וליחצן. לאט לאט. לעת עתה אומר רק שאני ייחלתי לרגע הזה הרבה זמן, ואני מאושר עד הגג. אני קרוב למשפחה, למרות שיש זמן עד שאראה אותם. אני נמצא במקום האהוב עלי ובעיר האהובה עליי בעולם – ירושלים שלי